החלטה בתיק ת"א 21017-07-12

בקשה לצו מניעה זמני לפיו ייאסר על עיריית כרמיאל לבצע פעולה כלשהי על מקרקעין הידועים כגוש 19187 חלקות: 62, 14-18, 10-11 (להלן: "קרקע" ו/או "המקרקעין").

א. מבוא:

1.       המבקשת הינה אגודה חקלאית (להלן: "שזור").

2.       בין שזור למשיב 2 (להלן: "המנהל") קיים הסכם משבצת מתחדש. ההסכם הרלוונטי הינו הסכם שנחתם ביום 15.9.1997.

3.       שזור, שהינה חדלת פרעון, חתמה עם נושיה על הסכם להסדרת החובות.

ההסכם קיבל תוקף של פסק משקם חלקי, ובמסגרתו ניתנו ע"י המשקם (ביום 10.3.2008 וביום 12/12/10) צווי מניעה ואיסור דיספוזיציה ביחס לנכסי שזור, לרבות זכויות במקרקעין.

          צווי המשקם נרשמו אצל הגורמים השונים, לרבות במנהל ובמשיבה 1 (להלן: "כרמיאל"). 

4.       ביום 10/9/10 אושרה תוכנית ג/19051, שיזמה כרמיאל, להרחבת בית העלמין של כרמיאל. בתוכנית נקבע כי כל השטחים ע"פ תוכנית זו לצרכי ציבור יופקעו ע"פ סעיפים 190,189,188 וירשמו ע"ש הרשות המקומית. 

5.       ביום 29.1.2012 ניתנה למבקשת הודעה מאת המנהל לפיה בהתאם לתוכנית שאושרה ברשומות נדרשת חטיבת קרקע של כ-20 דונם לעיריית כרמיאל להרחבת בית עלמין,  ועל כן נדרשה שזור להחזיר חטיבת קרקע זו:

          " הריני להודיעך כי חטיבת הקרקע הנדרשת לעיריית כרמיאל, והנכם נדרשים להחזירה בהתאם, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד משלוח ההודעה". עוד נאמר במכתב זה כי:

          " בנושא הפיצויים הנכם מופנים לעיריית כרמיאל".

6.       בהתכתבויות נוספות שנערכו בין הצדדים חזר המנהל על עמדתו לפיה על כרמיאל לשאת בתשלום הפיצוי בגין השטח הנגרע מהמשבצת והפנה את המבקשת לכרמיאל (ראה האמור במכתב המנהל מיום 4/4/12 ובמכתב ד"ר גוט מיום 15/4/12).

          כרמיאל, מנגד, הפנתה את המבקשת למנהל בטענה כי יש להכליל קרקע זו בהתחשבנות הכספית הכללית בין המנהל למבקשת (ראה מכתב ב"כ כרמיאל מיום 26/6/12).

7.       ביום 25.6.2012 נתגלה לשזור כי קבלן מטעם עיריית כרמיאל, פלש (ע"פ הנטען) למקרקעין והחל בביצוע העבודות להכנת בית העלמין.

          העובדה כי מבוצעות עבודות בשטח אושרה ע"י ב"כ כרמיאל שהציג הסכם התקשרות עם הקבלן (מיום 13/5/12), וכן היתר בניה מיום 28/5/12.

8.       שזור פנתה לכרמיאל ודרשה כי זו תצא מהמקרקעין בהתחשב בצווי המשקם שפורטו לעיל ומאחר שלא בוצעה על ידה הפקעה.

          משכרמיאל לא נעתרה לבקשה, פנתה שזור למשקם וביקשה לקיים דיון בהול בעניין.

נקבע דיון ליום 4.7.2012 אליו זומנו נציגי המנהל וכרמיאל, ברם הם לא התייצבו לדיון וטענו כי אין למשקם סמכות ליתן צווים ו/או החלטות ביחס אליהן. על כן נתן המשקם אישורו להגשת התביעה והבקשה דנן.

9.       בתביעה העיקרית שהוגשה נדרש סעד זהה לסעד הזמני: מתן פסק דין הצהרתי שיורה כי כרמיאל אינה רשאית לבצע עבודות במקרקעין עד שלא תבצע הליך הפקעה כנדרש.